אומנות יהודית

הכול מתחיל מדף לבן.

אומנות זו יצירה שמגיעה לעולם הזה מעולמות עליונים יותר. מעבר לדעת. מעל המחשבה. מעל הרגש.

ציור מתחיל כשהכל נקי. הדף, הראש, הלב.

רק אז היד יכולה להתחיל ריקוד ותנועה. אין באמת בחירה, הכל תנועה חופשית.

ציור נרקם כשהשכל ישן וההשראה ערה.

אין טכניקה. יש מסר. יש הרמוניה. יש צבע ומכחול שמתערבבים יחד.

'שנים אני מצייר. פעם ציירתי עם עטים ועפרונות צבעוניים.

ציורים עדינים. היום אני מצייר על פד ציור מיוחד.

האפשרויות הן אינסופיות. זה נראה פשוט יותר אבל זה גם הופך את זה למורכב יותר.

מיליוני עפרונות, עטים. מכחולים, מברשות

אינסוף צבעים וגוונים

אינסוף שילובים ואפשרויות של צבע, מכחול וטכניקה'

אומנות יהודית נובעת מכוונה. כוונה טהורה להאיר את הבית בה היא נמצאת.

להכניס לבית הזה מבטים של השראה, התפעלות. ציור אחד על הקיר שברגעים שהלב רדום או כבוי יעזור לו להתעורר ולהיזכר שהוא פועם.

הכוונה נוכחת כל הזמן, וממנה נולד הציור. כוונה עטופה בתפילה.

תפילה לטוב, לך, לסובבים אותך ולעולם כולו.